הורני וסליבן

ב.לפי הורני, הנוירוזה נגרמת כתוצאה מיחסים בין אישיים מעוותים בילדות.
הורים המתייחסים לילדים שלהם בצורות מעוותות כגון שתלטנות, הערצה, העלבה, התאכזרות וכו', גורמים לילד, שאינו מסוגל להתמודד עם ההתנהגויות הללו, לפתח עוינות בסיסית.
הילד, נקרע בין רגשות האהבה והחיבה להוריו, לבין העוינות הבסיסית, מפתח חרדה בסיסית שגורמת לו לחוש חסר בטחון ולפתח צרכים נוירוטיים.בנוסף לצרכים הנוירוטיים, בעקבות ההתייחסות של הוריו אליו, הילד עלול להסיק שהעצמי האמיתי שלו לא ראוי להערכה, ועלול לפתח בעקבות כך ליצור עצמי אידיאלי, שהוא סוג של זיוף.
כמו כן, נוטה האדם הנוירוטי לפתח אוריינטציות נוירוטיות שגורמות ליחסיו הבין אישיים להיות מעוותים.יופי

ג.לפי אריקסון: אריקסון מתאר 8 תקופת בחיי בני האדם, כל אחת מהן מלווה במשבר, ממנו אפשר להשיג מעלה מסוימת, אך מנגד פתרון לא טוב של המשבר עלול להגרום להתפתחות נוירוזה.
כך למשל, בשלב הבשלות, עלול להיגרם דכאון כתוצאה מהייאוש. ולעומת זאת, האדם יכול להשיג את אחדות האני.
הפרעה נפשית היא תוצאה של אינטראקציה לקויה בין הפרט והסביבה בשלבי ההתפתחות השונים. כתוצאה מאינטראקציה זו הפרט נכשל בהשגת המטרות של כל שלב,ומתגבשות אצלו נטיות שליליות. הכשלונות הללו פוגעים ביכולת של הפרט להשיג תחושה של שליטה ושל זהות -2
ד.סאליבן טוען כי ההפרעות הנפשיות נוצרות עקב נסיונו של האדם להתמודד עם יחסים בין אישיים מעוותים, אשר גורמים לחרדה.הסביבה המוקדמת הלקויה יוצרת אצל הפרט פרסוניפיקציות שליליות, הצובעות את תמונת עולמו ואת יחסיו עם אחרים -2
תינוק יוצר לעצמו פרסוניפיקציות לפי מקדם החרדה, התנהגויות שמשככות את החרדה תופסות מקום ב"אני הטוב", התנהגויות שמעוררות חרדה, תופסות מקום ב"אני הרע", ואם הם מעוררות חרדה רבה מדי, הם עוברות ללא מודע, התנהגויות שהאדם חרד מהם עד מאד, ומתנכר להם, תופסות חלק בפרסוניפיקציה של ה"לא אני".
מטרת העצמי לפי סאליבן היא מניעת חרדה, העצמי פועל לפי אי קשב בררני, שגורם לכך שהעצמי מתעלם מכל מידע המהווה איום ומעורר חרדה. כך למשל נרקיסיסט בוחר לראות את עצמו כאדם בעל יכולות ורב מעלות, כיוון שזה מתאים לערך העצמי שלו, אפילו אם אין הדבר נכון מבחינה אובייקטיבית.

ה. קליין: הנוירוזות לפי קליין מתפתחות כתוצאה משימוש במנגנוני הגנה כגון פיצול, או הגנות מאניות.
השימוש במנגנוני ההגנה נובע כתוצאה מהתמודדות לא נכונה והתפתחות לא תקינה.
לפי קליין במהלך העמדה הפרנואידית-סכיזואידית, אם חוויותיו הרעות של התינוק עולות על חוויותיו הטובות הוא לא יצליח לעבור לעמדה הדפרסיבית1 להשתמש במנגנון הפיצול על פני ראיית האובייקט כשלם ויחווה חרדות רדיפה, דבר זה עלול לגרום בעתיד להתפתחות של סכיזופרניה.
כמו כן, במהלך ההתמודדות עם החרדה הדיפרסיבית, התינוק עלול להשתמש בהגנות מאניות, שגם הם עלולות לגרור התפתחות של הפרעות, כמו מאניה דפרסיה למשל.

תגים: הורני, סליבן, פסיכואנליזה